אירועי "האביב הערבי", שנועדו להפיל משטרים אוטוריטטיביים ורודניים, מהווים זרז (קטליזטור) לשיח בדבר מקומה של המדיה החדשה כמחוללת מהפכות חברתיות. השיח קיבל תאוצה עקב המחאות הגלובליות של קיץ 2011 על "הצדק החברתי" (social justice struggles), שהתרחשו גם במדינות הדמוקרטיות בעלות משטר קפיטליסטי ניאו-ליברלי. במקביל לגל המחאות העולמי החלה בישראל המחאה על מחיר ה"קוטג'", התרחבה למחאה על יוקר שכר דירה, והפכה למחאה על "צדק חברתי".

לטענתי, גל המחאות של שנת 2011 הוא ביטוי להתנגשות שבין העצמת האינדיבידואל לבין המבנים הפורמליים והמוסדות ההיררכיים הקיימים בחברה ובכלכלה. התנגשות זו באה לידי ביטוי במרחב הציבורי באמצעות המדיה החדשה, המאפשרת לממש מאוויים וצרכים אישיים, חברתיים ופוליטיים; מרחב שבו כללי המשחק שונים, ונבדלים מהמבניות הפורמלית שמתְנה הפוליטיקה המסורתית ואף עוקפת את הזרם של המדיה הממוסדת. במרחב הציבורי הזה בא לידי ביטוי "האני הפוליטי", ששימש מניע למחאות ולשיח פוליטי אלטרנטיבי.

Comments

Add New

MERLOT 2012-01-24 20:57:44 מופיע באתר של MERLOT - קהילה פתוחה מקוונת שמיועדת לאנשי סגל וסטודנטים בחינוך הגבוה ברחבי העולם ומאפשרת להם לשתף מקורות מידע http://www.merlot.org/merlot/viewMaterial.htm;jsessionid=305DE2A01879DEB73034210F7F459911?id=618576

OWL 2012-01-24 10:07:11 מופיע באתר של Institute Open Educational Resources OWL http://owli.org/home/aggregator/sources

"מבעד לעיניה של ציפור הלילה" 2011-12-29 10:33:59 הפניה למאמר http://natav2.blogspot.com

אורי ה' 2011-12-27 17:38:22 קראתי את המאמר החדש וכרגיל הוא מלא בכל טוב. אינני מכיר מי שצופה כך את פני התחום הזה ופתוח לכל רחש ולכל רב שיח עיתונאי או אקדמי על המשמעויות שלו. אני מאמין שדרושות סקירות מחקר כאלה, ובמיוחד לשני קהלים. (א) לקהל המבולבל והנבוך הקורא בעיתונים על המהפכות שלנו ושל העמים שבסביבתנו, ו-(ב) למי שצריך לדבר עם תלמידים ולהסביר להם את המשמעות של הפתיחות הטכנולוגית והחברתית לערוצי מידע ודעות שונים ומשונים. אני נדרש להתייחס לפעמים לקהל ב'... אבל המאמר מפורט מדי לקהל ב' שלי. אין הוא קשה להבנה, כשקוראים אותו ביחד עם מישהו בתיכון, אבל הוא ארוך. אם היית מייעד אותו לקהל כזה, הייתי מתחיל את ההרצאה בצימוק המקסים שיש לך בפרק על ה'קודים' שהתפתחו בתחום, ומשם הייתי מושך למשמעויות ולהקשרים להתפתחויות בזירות רחבות יותר. נראה לי שהצעירים נוטים לדעות קדומות בתחומים הרחבים, המאפשרים קשקושים שהם קוראים בעיתונים, אבל הם יותר רציניים כשהם מתחילים מעצמם, והקודים קרובים יותר לעצמם.

חנן גזית 2011-12-22 19:36:58 ברכות על המאמר וחג חנוכה שמח!

תרצה הכטר (21.12.2012) 2011-12-21 12:51:49 קראתי את מאמרך בנושא שמעסיק רבים מהחוקרים – המחאה החברתית והמדייה החדשים. הבהרת היטב מהי פוליטיקה אלטרנטיבית ואקטיביזם רפוי (פייסבוק) בהקשר לכך. הנושא ימשיך להעסיק חוקרים ובמיוחד אלו שבודקים לאן נושבת הרוח, בקמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב. הנה משהו ממכון המחקר PEW שכדאי לעיין בו: Twitter and the campaign http://pewresearch.org/pubs/2143/twitter-blogs-blosphere-news-media-presidential-campaign-coverage-rick-perry-barack-obama-mitt-romney-newt-gingrich-ron-paul?src=prc-newsletter

נאוה אלדר (20.12.2011) 2011-12-20 21:29:13 המחשבה שלך היא מפעל ייצור בפני עצמו – נדיר מקורי ומהיר בקצב הדיגיטאלי.. עד שאפשר לחשוב שאתה שייך לדור ה !!!!Y בכל אופן – זן נדיר!!! תודה על המאמר ותמשיך....

דורית גייפמן (20.12.2011) 2011-12-20 21:23:06 מאוד מעניין רחב ומעמיק. מרכז את השיח החשוב שהתקיים בנידון בתקופה האחרונה. אנחנו נמצאים בתקופה של שינוי ואכן מעניין לאן הדברים יתפתחו

עמי סלנט (17/12/2011) 2011-12-19 05:05:08 מאמר מרתק !! במגזין הבא של הבלוג שלי הוא יאוזכר

פרופ גוסטבו מש (11.12.2011) 2011-12-19 05:01:24 ...אני חושב שזה מאמר מצוין שמציב חשיבה מעמיקה בנושא שמטופל בצורה מאד חובבנית על ידי הרבה שרלטנים. המאמר מעורר חשיבה ולכן כתבתי את המחשבות שלי ואולי קצת ביקורת ואני מצרף אותם. החשיבה שלי מושפעת במידה רבה מהמאמר שמבוסס על הספר החדש של קסטלס (2007CASTELLS) .... ....אני מבין את השימוש שלך במושגים של העצמה של האינדיבידואל והווצרות של מרחב צבורי חדש כמקור לתנועות המחאה. יחד עם זאת, נדמה לי שהשורשים של המחאה בספרד, מצרים, ישראל וארה"ב קשורים לתאוריה הישנה של סוציולוגיה של תחושת ה"קיפוח היחסי". כלומר, תהליכי גלובליזציה, אידיבידואליזציה ופתוח טכנולוגי יצרו צפיות של רווחה כלכלית. רווחה זו תורגמה לעולם של טייקונים ותושבים שעשו את כל מה שהחברה ציפה מהם: למודים, עבודה קשה, מצאו את עצמם ללא עתיד כלכלי ברור. תחושה זו של אי מימוש צפיות וקיפוח יחסי הוא הבסיס של חיפוש אחרי דרכים לבטויי פוליטי. המדיה הישנה והמפלגות פוליטיות הישנות לא יכולות למלא את התפקיד הזה. ליבם של הפוליטיקאים ושל המדיה נכבשה על ידי הטייקונים שהם בעלי העצמה החדשה בחברה. האינטרנט שימש למטרות רבות: א. שימש כאמצעי תקשורת המוני אלטרנטיבי. במדינות כמו מצרים המדיה החדשה הפיצה את הדעות של אופוזיציה ובישראל מרבית המדיה היתה שבויה בכלכלה של הטייקונים ובהערצה להם. רשתות חברתיות ובלוגים היו מקור לדעות אלטרנטיביות שהמקופחים ומאוכזבים חיפשו. ב. המדיה היא אינטאקטיבית ולכן איפשרה לא רק החשפות לדעות חדשות אלה גם אפשרות להגיב ולקיים דיון כפי שבעבר היינו מקיימים את הדיונים באסיפות פוליטיות או בחוגי בית (מי זוכר אותם). ג. המדיה החדשה נתנה ערוץ אלטרנטיבי לגיוס משאבים לפעולה. לעומת הגיוס של עבר לפעולה באמצעות איגודים מקצועיים ומפלגות פוליטיות, המדיה החדשה מראה לנו שיש גם גיוס לפעולה קולקטיבית, תאום של פעולות באמצעות רשתות חברתיות. יתר על כן, גיוס באמצעות רשתות חברתיות מראה כח עצום ובלתי נראה לממסד הפוליטי שפעם אחרי פעם מופתע בהופעה המונית של אנשים שאין להם דבר משותף אחד עם השני פרט להיותם חברים באותה רשת, הן ככותבים והן כטרמפיסטים חופשיים. ד. כולם (ולכן הרשימה הבלתי פוסקת של דרישות שגם מקשה על הפיכת המאה לתנועה חברתית עם מטרות מוגדרות). ה. תקשורת הוא כלי עצום להתמודדות עם עצמה. קסטלס במאמר חדש יחסית טוען שהמלחמה על העצמה היא המלחמה על התודעה (גם מרקס אמר את זה למיטב זכרוני). הרשתות חברתיות מאפשרות העצמה כי יש זירה חדשה ואלטרנטיבית למאבק על התודעה ועל הפרשנות החברתית. צרפתי את המאמר. ו. מסכים אתך שמחאה היא צעד ראשון לתנועה חברתית שעדיין דורשת מעבר מפייסבוק למפגשים והקמת מהנהיגות. ז. נהנתי מאד מהמאמר, הוא מאד מעורר מחשבות כפי שאתה רואה והוא מעמיק מאד את הנושא. אהבתי במיוחד את הנסיון הלא פשוט של חיבור בין עקרונות של תרבות דיגיטליים לבין המחאה החברתית. יופי של מאמר גם אם לי יש דעה קצת שונה על התופעה.

Anonymous 2011-12-19 04:56:41 המדיה החדשה לא יצרה תחושה של לבד וביחד. לעומת התפיסה של שרון טרקל שהיא דטרמיניסטית טכנולוגית אני חושב ששינתה את התחושה של לבד לטובת הביחד. כפי שדפנה ליף אמרה באחת מהמפגשים שהשתתפתי, "לפני הפעילות בפייסבוק הרגשתי לבד ומנוכרת בתל אביב ובעולם. הפייסבוק קירב אותנו לפעולה משותפת למען כולם." כלומר בצורה המעניינת ביותר, טכנולוגיה אינדיבידואליסטית נעשה שימוש למחאה

פנינה (17.12.2011) 2011-12-19 04:53:32 ...מעניין מאד מאד. לומדת מזה המון. אשלח לחבריי החכמים ולנכדיי המבוגרים עם המלצות חמות...

פרופ שיזף רפאלי (6.12.2011) 2011-12-19 04:51:52 ברכות! מעניין, כרגיל. ....אילו היה לי זמן (...) הייתי נכנס איתך לדיון על שתי סוגיות: האחת, האם אפשר לעבור מניתוח ברמה פסיכולוגית (כמעט פסיכיאטרית) כמו זו שבה נמצאת TUrkle, לדיון ברמת מדינה.האם יש סיבה שאינך מתייחס לטיעוניו של שירקי, ובעיקר לדיון שהוא מנהל עם גלאדוול ב Foreign Report? והשניה: האם יש מקום כבר לומר משהו מבני על אופיים של אמצעי התקשורת המקוונים, והאופן שבו הם משתלבים עם הדמוקרטיה, מאפשרים או מחריבים אותה?

Write comment
Name:
Email:
Website:
Title:
Please input the anti-spam code that you can read in the image.

Powered by !JoomlaComment 4.0 beta2