כל המאמרים
(5 Comments)
| 'השומרוני הטוב', 'המשקיף' ו- 'הזר' בארגון המתקוונן |
 |
 |
| מרץ 2007 | |||||||||||||
|
1
חדירתן של טכנולוגיות-התומכות-שיתוף הביאה לטלטול ולשנוי מהותי בפעילותם של ארגונים וביכולת התפוקה שלהן. כיום, חברות רבות מתירות לעובדיהם להגדיל את המגע המתנהל בתוך ומחוץ לארגון, באמצעות תוכנות חברתיות, המעודדות שיתופי פעולה. יחד עם זאת, ארגונים רבים אינם ממצים את התכונות החדשות המוצעות. יתרה מכך, הם אף מגבילים באופן אקטיבי את השימוש בהן מנימוקים שונים. מאמר זה מבקש לדון במושגי השיתופיות בארגון, בחסמים להתפתחותו ובמודל הממיין את הטיפוסים הפתולוגיים והיצרניים של הטמעת המעורבות החברתית של ארגונים באינטרנט. באופן זה המאמר מצביע על אסטרטגיות שונות בהן נוקטים ארגונים ביחסי הגומלין שלהם ברשת. אלה באים לכדי ביטוי בתרומה אקטיבית לשיח באינטרנט ('השומרוני הטוב'); במגע חד כיווני עם תכני הרשת ('המשקיף'); ובניכור כלפיו (ה- 'זר'). השפעת הטכנולוגיה על השיתופיות באירגוניםכיום, חל שימוש הולך וגובר בווב 2.0 בארגונים. כלומר, חלה עלייה בשיתוף הפעולה בין עובדים בארגונים לבין משתמשי הרשת (הכט, 2006). עם זאת, לאור אופיים המסתגר של ארגונים רבים. ניתן להצביע על דילמה הנובעת מהשיתוף והשימוש בידע המיוצר באינטרנט על ידי גולשים לבין העובדים בארגונים. דילמה זו דנה בשאיפה להנות מתזרים המידע הבא עם הפתיחות כלפי הרשת, לעומת נטייתם של הארגונים לחזק את הגבולות החברתיים ולמנוע את הפצת הידע המועבר ומיוצר על ידי עובדיהם. בעקבות דילמה זו, מאמר זה מבקש לבחון את השאלה - כיצד הווב 2.0 משפיע על השיתופיות בארגונים? וכן, מהן האסטרטגיות בהן נוקטים ארגונים בהתמודדות עם דילמה זו? על מנת להבהיר סוגיות אלו ולפתח דיון תיאורטי בתחום, המאמר נחלק לשלושה חלקים מרכזיים: (א) טכנולוגיות השיתוף באינטרנט. (ב) הטמעה וחסמי שיתוף חברתי בארגון. (ג) לקראת מודל של שיתופיות באינטרנט.
טכנולוגיות-תומכות-השיתוף מוציאות את ציבור הגולשים מהבדידות הנתונה בעבודה מול המחשב, ומעניקות לו חיבוק מקוון הנהנה לעיתים, גם מתגובות אוהדות. ניתן אף לומר כי הטכנולוגיות הרחיבו את יכולות נטיותנו החיוביות כלפי החברה ("Behavior Prosocial"), בכך שהם אפשרו לנו להעניק סיוע ותמיכה לגולשים המבקשים זאת.
תפיסת האינטרנט כמסגרת חברתית, היא שינוי מהותי בתולדות האינטרנט. אבותיו המיתולוגיים לא חלמו על מפנה מסוג זה. זוהי תולדה מאוחרת שנוצרה במהלך התפתחותו של האינטרנט, המתייחסת למאוויי הגולשים. מבחינה חברתית, ניתן לאפיין את תנאי היסוד של האינטרנט כאנונימיים וספונטאניים המזמנים יצירת יחסי גומלין וולונטריים. כלומר, באינטרנט השותפים להתקשרות נכנסים ויוצאים מהסיטואציה ללא הגבלה. בנוסף, סביבת האינטרנט אף מעודדת שוויוניות, בעצם היות זירה בה אין יכולת כפייה ומרות בין הצדדים. כסביבה בלתי מובְנת בדרך כלל על ידי גורמים חיצוניים נתונה סביבת האינטרנט למשא ומתן ולשינוי ביוזמת הגולשים עצמם. יחסי הגומלין המקוונים החלו כשיתוף במחקר בין מדענים. ברנס-לי (Berners-Lee 1996) מתאר מאמצים אלו ובעקבות עבודתם המשותפת של "המתכנתים הפרופסיונאליים", שמניסיונם צמחו דפוסי הפעולה של "הקוד הפתוח" (ראימונד 2003). כיום, עשרות מיליוני גולשים תורמים מידיעותיהם למאגרי מידע משמעותיים, אשר צמיחתם נובעת מיחסי הגומלין המתקיימים במגוון של רשתות חברתיות. התפתחות זו יצרה תקשורת אולטימטיווית לציבור גדל והולך. היא מזמנת לגולשים אפשרות לא רק להעצים יחסי גומלין עם עמיתים, אלא אף להרחיב את קשת האפשרויות לביטוי עצמי, באמצעות כלים חדשים, כגון הוויקי והבלוג. המשכיותם של הבלוגים ושאר הטכנולוגיות השיתוף תלויה בציפיה לתגובת הגולשים. צורות התגובה הן מגוונות. יש המגיבים בלבד, וישנם המסייעים ללא כל תמורה. יתכן שיש בכך ביטוי לזולתנית (אלטרואיזם), התנהגות המוכרת לעיתים, כאפקט ה"השומרוני הטוב" ("Good Samaritan") 2 . גולשים אחרים נוכחים במרחב הווירטואלי, צופים בנעשה, אך אינם מגיבים. גולשים אלה מעדיפים, זמנית, או באופן קבוע להביט מן הצד וללא התערבות. בשפתם של גולשים הם מכונים לעתים כמציצנים, כיושבים ב'מארב' (Lurkers) משקיפים (""Bystander) או כ"פרשים חופשיים" ("Free-Rider"). האפשרויות המגוונות של תגובות הגולשים בטכנולוגיות-תומכות-השיתוף (Collaborative Software) אינן חדשות, אולם הן זכו לעדנה בעידן הווב 2.0; בעידן זה הגולש לא רק חש שהוא פועל בסביבות ידידותיות אלא אף יכול ליצור לעצמו סביבה ההולמת את מאוויו, נטיותיו וצרכיו ובאותה עת לעניין גולשים אחרים במעשה ידיו. במילים אחרות, הסביבה המקוונת, אשר גוונה מאד את יחסי הגומלין, מאפשרת ליצור צורות חדשות של שיתופיות באמצעות תוכנות מבוססות ווב כמו (UseModWiki או Scoop), הווידג'ט (widget), ו - Tubes המאפשרת לכל אחד ליצור אתר שיתוף תכנים קטן משל עצמו (אי.פי.2007).
עקרונות השיתופיות והשוויוניות הווירטואלית, הפכו למודלים העומדים גם לרשות ארגונים וחברות. שאיפתם של הארגונים היא כי הבלוג, הוויקי ושאר הטכנולוגיות תומכות השיתוף, יסייעו לארגונים להסתגל לשינויים בתנאי השוק, ליצור הזדמנויות חדשות לעסקים, לפתח מוצרים ושירותים חדשניים במהירות, לצמצם עלויות, לקדם יחסים עם לקוחות ולשפר קשרים עם ארגונים אחרים. הציפייה היא כי החומרות והתוכנות הללו יתמכו גם בהידוק הקשרים בתוך המסגרת הארגונית בעדכון העובדים בידע רלוונטי וביצירת קשרים חדשים (Gates 2005). טכנולוגיות-תומכות-השיתוף, מחייבות את הארגון לאמץ יותר מודלים חדשים, פתוחים וגמישים לסביבות עבודה ושיתופיים יותר (Brien & Axel, 2006). צורה חדשה זו של ניהול, דורשת התייחסות שונה למניעי העובדים. היא אף מחייבת הגדלת האמון בהם ובלקוחות (Gartner 2006). בצד התפתחותה של השיתופיות המקוונת, מן הראוי לשים לב לתופעות של חסמי שיתופיות. אחד ההסברים לתופעות אלה, מיוחס לפירוקה של הסולידאריות החברתית, בעקבות המודרנה. על פי הסבר זה, הדרישה לשיתופיות נוגדת את ערכי האינדיבידואליזם והתחרותיות האופייניים לתרבות המערב(Leonard & Leonard 2003) . על פי הסבר אחר, תופעת חסמי השיתופיות נעוצה בעצם החדרת טכנולוגיות-תומכות-שיתוף לניהול ארגון. כניסתן של טכנולוגיות מעוררת שינוי במבנה הארגוני ובדפוסי זרימת המידע. לפיכך, היא אף עלולה להוביל לאיבוד השליטה על המידע. בארגונים בהם האחריות על המידע נתונה בידי סמכות ברורה וממודרת, כגון מנהלי ידע (CIO), מתוארות התוכנות השיתופיות לעתים כ"חלום בלהות" (גרימלנד 2006), המאיים על סמכותם בריכוז הידע והפצתו. ניתן לתאר חסמי שיתופיות לא רק בקרב בעלי סמכויות בארגון, אלא גם בקרב העובדים. החדרת טכנולוגיות השיתוף בארגון אינן מבטיחות כי העובדים עצמם יתרמו למאגרי המידע בארגון. ואמנם יש מחקרים המעידים על כך (ר' Jian & Jeffres 2006). הדיון בחסמי ידע נמשך מזה תקופה ארוכה. חלק מהחסמים הידועים מסוכמים בוויקיפדיה 3 כגון:
נושא העזרה, שיתוף הפעולה והאי-שיתופיות, זכה להתייחסות מחקרית עוד לפני עידן האינטרנט. לדוגמה, הדיון על "Kitty Genovese" (1968, 1970 (Latane & Stanley, נסוב על בחורה שנרצחה בסכין במהלך אירוע שנמשך כחצי שעה במגרש חניה באזור מגורים ואף אחד מהסובבים לא באו לעזרתה או התקשר למשטרה. אחד ההסברים המקובלים לאירוע זה הוא, שככל שיותר אנשים צופים באירוע חירום - יורדת ההסתברות שמישהו מהם יעזור ייחלץ לעזרה: There is sample evidence that the proportion of volunteers drops significantly as group size increases, especially when the group is perceived as self-sufficient (Diekmann, 1985; 1986)
 למידה פנים אל פנים. הדיון בחסמי שיתופיות בסביבות הלמידה המקוונת זוכה להתייחסות מיוחדת. בדומה לגולשים ברשת הגלובלית, המעדיפים לצפות ולא להגיב, גם בתחום הלמידה ניתן למצוא לומדים הנהנים מהשיתוף המקוון אך לא תורמים דבר לקבוצת הלמידה. בלמידה החברתית המקוונת מכונה התופעה, בין היתר, "אפקט המשקיף" (Bystander Effect - Hudson & Bruckman 2004) או כ"אפקט הרוכב הבודד" (Free-Rider Effect - Connolly & Thorn, 1990). התופעה נחקרה גם בישראל. נמצא קשר בין עוצמת הקשרים החברתיים שנוצרו בין הלומדים לבין כמות הידע ואיכותו שנוצר במפגשים בסביבות הלמידה פנים-מול-פנים (שמיר 2006), (בציור למידה פנים מול פנים שמקורה בויקפדיה ), לעומת זאת קשר כזה לא נמצא כלל בסביבת הלמידה המקוונת. ממצאים נוספים לגבי משמעותה של השיתופיות דווחו במחקר שנעשה בישראל על ידי זיוה לוי, שמצאה כי סביבת האינטרנט עשויה לשמש כר אימון ותרגול של היכולת לעבוד בצוות (לוי, 2006).
הדיון בתופעת שיתוף הפעולה המקוון והניסיונות לפענח את החסמים לשיתופיות (Barriers to collaboration), מעסיקים בעשור האחרון חוקרים מתחומים שונים. נראה, כי לא נמצאה עדיין מסגרת תיאורטית המסבירה את התופעה ואת ההתנהגויות המובילות לכך (Rafaeli & Raban, 2005), שכן, רב הנסתר על הנגלה. ההבדלים בין החוקרים מתבטאים, בין היתר, במגוון המושגים הנפוצים לתיאור התופעה כגון:
וואלס (2001 Wallace) ניסתה להסביר את תופעת השיתופיות במונחים של זולתנות (Altruism), או כנטייה חיובית כלפי החברה ("Behavior Prosocial"). במחקרה, אשר נערך לפני עידן השגשוג של הרשתות החברתיות ברשת, נאמר כי האינטרנט מהווה סביבה תומכת ומעודדת רמה גבוהה של אלטרואיזם ואף וולנטריזם. עם זאת נמצא כי באופן פרדוכסלי גם סביבה המאפשרת לשחרר אגרסיביות ברמה גבוהה (Wallace 2001:190). טענה זו מקבלת לבוש חדש בסביבות הווירטואליות הפרו-חברתיות (pro-social). בניגוד לוולאס, לטענתי, השיתופיות, שהתעצמה בסביבות הפרו-חברתיות, מבוססת אמנם על מענה לצרכים אקספרסיביים כמו הכרה, השתייכות ומימוש עצמי. אולם, אין זה אלטרואיזם במובן המקובל של סיוע ללא תמורה. לפיכך, אין זה מקרה של "השומרוני הטוב" במובנו הקלאסי. נראה כי מדובר ב"אלטרואיזם מקוון", המבטא קריאה סמויה להעצמת הערך העצמי (self-worth), להשתייכות ולמימוש עצמי. זה שלב החיפוש אחר יחסי גומלין ושיתוף פעולה עם גולשים, אשר אינו יכול להתקיים תקופה ארוכה ללא הגבה. ה"אלטרואיזם המקוון" מבטא כמיהה לתגובות של הסביבות המקוונות הפרו-חברתיות. זו למעשה ניצניה של שיתופיות שהתפתחה בסביבות בלתי מובְנות ונטולות היררכיה וסייעה להעצמתם של הטכנולוגיות הידידותיות. לסביבות אלו יש גם אפקט המשחרר עכבות ("Disinhibition Effect") : ...It's well known that people say and do things in cyberspace that they wouldn't ordinarily say or do in the face-to-face world. They loosen up, feel more uninhibited, express themselves more openly. Researchers call this the "disinhibition effect." It's a double-edged sword. Sometimes people share very personal things about themselves. They reveal secret emotions, fears, wishes. Or they show unusual acts of kindness and generosity. We may call this benign disinhibition... יתכן והקושי במציאת מסגרת תיאורטית לתופעת השיתופיות וחסמי השיתופיות Rafaeli & Raban, 2005)) נובעת מכך, כי מושג זה אינו בעל משמעות אחידה כתופעה חברתית, אלא מתייחס למגוון רחב של תופעות שונות. אמנם, האופציות הטכנולוגיות החדשות המתייחסות לשיתופיות הועמדו לרשות כל הסביבות הווירטואליות, אולם, הן מקבלות משמעויות שונות בהקשרן לסביבתן המיוחדת. אין דומה השותפות בסביבת העסקים המקוונים לשותפות בלמידה המקוונת. שכן, בעוד שבעולם העסקים, מבוססת השיתופיות לרוב על מניע הציפיות לרווח לשני הצדדים, מהווה השיתופיות בלמידה חלק ממחויבויות הלומד (course requirement). באופן דומה, ההתייעצויות בין הרופאים, באמצעות שיחות וועידה מקוונות (Video conferencing), הנערכות במטרה להקל על סבלו של חולה ספציפי, אינן דומות כלל לשיתופיות מקוונת הנדרשת במאגרי המידע של הארגון, שהוא מעצם טבעו בעל מבנה סגור יותר, המשמר את גבולותיו. לכן, מובנת הנטייה של החוקרים להבדיל בין הרשתות החברתיות, בהן השיתופיות מהווה מענה לצרכים אקספרסיביים כמו הכרה, השתייכות ומימוש עצמי וללא ציפיות 4 לתגמולים כלכליים כלשהם, ובין הסביבות של הארגונים והעסקים, בהן השיתופיות מהווה אמצעי לקבלת תגמולים כלכליים, תועלתיים ואינסטרומנטאליים. במחקר שבדק את המניעים המשפיעים על השיתופיות בארגון נמצאו מתאמים למניעים הבאים ( Jian. & Jeffres 2006):
עם זאת, החוקרים מדגישים כי יתכנו גורמים נוספים המשפיעים על שיתופיות בארגון, אשר לא באו לידי ביטוי בעבודתם הנוכחית. ניתן להניח, כי למניעים האקספרסיביים של השיתופיות בארגון לא היה נמצא מתאם משמעותי. לכן, מובן מדוע קיימים קשיים רבים בתפיסת האינטרנט כקטליזאטור המביא לשינוי באופי פעילותם של הארגונים. הדילמה בארגון היא, אפוא, בין פתיחת הארגון לשיתופיות וולונטרית בהתאם לקוד של שיתוף, ובין שמירה על מאפייניו הראשוניים כמוסד חברתי סגור.
ניתן לתאר את יחסי הגומלין שבין סביבות וולונטאריות וממוסדות באינטרנט, לעומת סביבות עבודה וולונטאריות/ממוסדות בעולם החוץ-ווירטואלי. התבוננות בשילוב מעין זה יכולה להסביר את האתגרים, ההצלחות והחסמים (Barriers to collaboration) המתקיימים בארגונים כיום. סוגי שיתופיות
יישום שיתופיות בהתאם לאופי הארגון
 A - שיתוף וולונטרי באינטרbנט, B - שיתוף ממוסד באינטרנט C- שיתוף וולונטרי חוץ אינטרנט, D- שיתוף ממוסד חוץ אינטרנט הפעלתן של הטכנולוגיות השיתופיות מחייבות שינויים במבנה האירגון, אשר יכללו העשרת הסביבות הידידותיות או/ו המתגמלות בארגון כמו סביבת העסקים הרוויה במניעים של "עלות- תועלת". במילים אחרות, ה"שומרוני הטוב" ייטיב לגלוש בסביבות המקוונות הפרו-חברתיות שבהן השיתוף הוא וולונטרי. לעומת זאת, נראה כי יתקשה מאד לתפקד בסביבות המאופיינות בפורמאליות ובהיררכיות בהן השיתוף הוא מודולארי וממוסד. סיכוםראינו כי חדירתן של טכנולוגיות-התומכות-שיתוף הביא לשינוי ומבוכה באופי הפעולה של ארגונים כיום, וחיזק את יצירתם של דגמים חדישים של התנהגויות ארגוניות ביחס לשמירה/שיתוף חיצוני. טכנולוגיות אלו אף יצרו התנהגות חדשה של ה"עובד בארגון". כיום, עובדים רבים בארגונים סומכים על ידע שלהם ממקורות חיצוניים. התנהגות זו יכולה להוביל לדינמיקות חדישות של קשרים ויחסי תלות בין העובדים. כך לדוגמה, כאשר מימד הידע אינו בלעדי לחברי הארגון הוותיקים עולות אופציות חדישות באשר לדפוסי היחסים בארגון. מכאן יתכן ונצפה ב"מרד נעורים" של עובדים צעירים האוחזים בידע עדכני יותר משל העובדים הוותיקים או לכל הפחות בהקשר זה בתהליכי סימטריזציה בין העובדים הצעירים והוותיקים.
לאור האופציות החדישות ארגונים מגדירים מחדש את צביונם ואת גבולותיהם. הם פועלים על מנת לקבוע מהי מידת הקשר שהם מחייבים, מעודדים או מגבילים עם עמיתים באינטרנט. בידיהם נתונה ההחלטה, האם עובדיהם יהפכו להיות תורמים אקטיביים לשיח באינטרנט ('השומרוני הטוב'); תצפיתנים הבוחנים את תכני הרשת באורח חד כיווני ('המשקיף'); או 'זרים' המנוכרים לרשת ומפסידים את המידע המצוי בתוכו. סימנים ראשונים להשפעותיהם של טכנולוגיות השיתוף והווב 2.0 על דפוסי היחסים החדישים בארגון ניכרים במספר דוגמאות ומחקרים שנסקרו, אולם העמקתן של תוכנות אלו בעתיד הנראה לעין מזמן מעקב אמפירי-מחקרי וניסוח מחדש של הגורמים המעצבים את אופי הארגון, סמליו וגבולותיו ב'חברת המידע' והאינטרנט. המקורות בעברית
References : Bibliography & Webliography
הערות שוליים
Powered by !JoomlaComment 4.0 beta2
|
א. טכנולוגיות השיתוף באינטרנט
הסביבות הווירטואלית יצרו, תנאים חדשים לקיומם של יחסי גומלין ושיתופי פעולה המרחיבים את מגוון האפשרויות של ההבעה האנושיות. קל להבין מדוע מגזין ה"טיים" בחר את הגולשים, כאנשי השנה של 2006. טענה חזקה בהקשר זה היא כי הגולשים הובילו למהפכה בכך שניכסו את עוצמת האינטרנט וזו מאפשרת יצירת שיתופי פעולה בהיקף חסר תקדים. ה"טיים" תיאר זאת, כלידתה של "הדמוקרטיה הדיגיטאלית החדשה" (25.12.2006 Grossman).